צור קשר

לפרשת בא: במה ניכרת רשעות הבן הרשע?

מאת: עוה"ד מיליס יואב בתאריך: 07/01/2011

 

לפרשת בא: במה ניכרת רשעות הבן הרשע? 

להורדת המאמר בפורמט PDF לחץ כאן

 

בהגדה של פסח אנו קוראים על ארבעה בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול.

עפ"י חז"ל, שאלת החכם מבוססת על הפסוק: "מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלוקינו אתכם" [דברים, ו',כ']. שאלת החכם מנוסחת כהלכה ועושה הבחנה בין מושגים שונים [עדות,חוקים,משפטים].

שאלת הרשע מבוססת על הפסוק בפרשתנו [י"ב, כ"ו]:"והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם". חז"ל ראו קנטרנות בשאלה זו, זלזול במונח "העבודה הזאת", והבידול במילה "לכם" ולא לו, ולפיה השואל מוציא עצמו מכלל קהילת שומרי התורה.

שאלת התם מבוססת על הפסוק בפרשתנו [י"ג, י"ד]: "והיה כי ישאלך בנך מחר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים".

ועל שאינו יודע לשאול נאמר [ע"ס פסוק בפרשתנו] : "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" [י"ג,ח]

ר' שמחה הכהן – בעל "משך החכמה" – מחדד את ההבדל שבין שאלת הרשע לשאלות שאר הבנים המצוינים בהגדה של פסח. בעוד ששאלות הבן החכם, התם ושאינו יודע לשאול נשאלות מתוך רצון לדעת ולקבל תשובה לשאלה, הבן הרשע לועג בשאלתו "מה העבודה הזאת לכם" ושאלתו אינה מכוונת לקבל תשובה כלל, ולכן בשאלת הרשע לא נזכרים המילים 'לאמר' או 'שאלה'. הרשע רוצה להשאיר את שאלתו אילמת – ללא תשובה – כדי להבליט את הלעג החזק שבשאלתו, ולפיכך נאמר בו "..כי יאמרו אליכם בניכם..", שאין זו אלא אמירה בלבד מתוך רצון לקנטר ולהביע דעתו בלבד ולא מתוך כוונה אמיתית לברר התשובהובזה ניכרת רשעותו של הרשע.

[בעקבות פרו' י.לייבוביץ' המביא את דבריו של בעל "משך החכמה"].

 

(**)    משה חולק כבוד למלכות / כתב: מיליס יואב

בשעה שאמר פרעה למשה "אל תוסף ראות פני" [י, כ"ח] – לאחר מכת החושך – השיב משה לפרעה "כן דברת לא אוסיף עוד ראות פניך" [י, כ"ט]. המדרש תנחומא ממשיך פסוק זה ברציפות – על אף ההפסק שבדברי התורה – "וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה" [י"א, ח].

מדייק המדרש תנחומא בלשון משה: לא אמר משה לפרעה: תרד אתה וכל עבדיך, אלא רק וירדו כל עבדיך, ומכאן מסיק בעל המדרש שמשה חלק כבוד למלכות – לפרעה.

על החובה לחלוק כבוד למלכות לומדים אנו גם מיוסף בתשובה לפרעה "בלעדי אלוהים יענה את שלום פרעה" [בראשית, מ"א, ט"ז], וכן מיעקב שעושה מאמץ ומתיישב על המיטה בשעה שבנו יוסף בא לבקרו "ויתחזק ישראל ויישב על המיטה" [בראשית, מ"ח, ב]. ואף ה' ציוה את משה ואהרון לחלוק כבוד לפרעה בציווי "וידבר ה' אל משה ואל אהרון ויצום אל בני ישראל ואל פרעה" [שמות ו', י"ג].

**********

לע"נ אמי זהרה בת שמס וסליימן פדל למשפחת מיליס ז"ל. שבת שלום. יואב מיליס

 

 

 

 




שלח תגובה