צור קשר

זכויות עובדים בפרוק ופשיטת רגל

מאת: עוה"ד מיליס יואב בתאריך: 28/02/2005

 

 

זכויות עובדים בפרוק ופשיטת רגל
  

יעקב עבד בחברת תרח-לי בע"מ במשך 7 שנים. בשלושת החודשים האחרונים לא קיבל יעקב שכר, ואפילו ראה כיצד התדפקו על שערי החברה נושים שונים שבאו לדרוש כספים שהחברה חייבת להם. בוקר אחד, הודיע מנהל החברה לו ולחבריו לעבודה כי עקב הקשיים אליהם נקלעה החברה, החברה מפסיקה את פעילותה, וכל העובדים נשלחים הביתה. זמן קצר לאחר מכן קרא יעקב בגלובס כי ניתן צו פרוק כנגד החברה.

החברה נותרה חייבת ליעקב שכר עבודה עבור 3 חודשי העבודה האחרונים, פיצויי פיטורין עבור 7 שנות עבודתו, דמי הבראה לשנה האחרונה שלא שולמו לו, ו- 14 ימי חופשה שלא ניצל. מה על יעקב לעשות?

האפשרות שעלתה בראשו של יעקב היא להגיש תביעה לביה"ד לעבודה. גם אם יגיש תביעה לביה"ד לעבודה, ואף יזכה בה, האם יוכל יעקב לאכוף ביעילות פסה"ד ולקבל את כספו? - ספק רב בכך.

להגנתם של עובדים במצבו של יעקב, ובמצבים דומים, נחקק פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי העוסק בביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. עפ"י פרק ח' לחוק האמור, יהא זכאי העובד לגמלה בגין שכר עבודה ו/או פיצויי פיטורין שלא שולמו לו ע"י המעסיק, אולם תנאי מקדמי לכך הוא שיינתן צו לפירוק התאגיד במקרה של מעסיקה שהיא חברה, או צו פשיטת רגל במקרה של אדם פרטי. שכר עבודה מוגדר בסעיף 180 לחוק ככולל לא רק שכר עבודה (כהגדרתו בס' 1 לחוק הגנת השכר) אלא כל סכום שרואים אותו כשכר עבודה עפ"י כל דין.

לאחר מתן צו הפרוק/ פש"ר זכאי העובד להגיש תביעה לגמלה. התביעה מוגשת בדרך כלל לכונס הנכסים הרשמי המשמש מכח החוק כמפרק/ נאמן זמני עד למינוי בעל תפקיד אחר. בדרך כלל, יבקש הכנ"ר מבית המשפט למנות עו"ד חיצוני שישמש כמנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב שהוגשו ע"י העובדים, כאשר שכרו של עוה"ד משולם מתוך אגרה שהכנ"ר גובה בגין כך העומדת כל כ- 250 ₪ לעובד נכון להיום.

המנהל המיוחד בודק את תביעות החוב ומעביר את החלטתו למוסד לביטוח לאומי. על החלטת מנהל המיוחד קיימת זכות ערעור לבית המשפט של פרוק/ פשיטת רגל, לפי הענין. המוסד לביטוח לאומי עושה את הבדיקה משלו לתביעת החוב, ומשלם את הגמלה ישירות לעובד.

נקודה חשובה שיש לזכור בתביעות מסוג אלו שהגמלה מוגבלת בסכום מכח החוק. ההגבלה עומדת כיום ע"ס של כ- 70,000 ₪ לעובד. לפיכך, אם המעסיק נותר חייב כספים רבים לעובד, אף אם אלו הוכרו ע"י המנהל המיוחד, לא יקבל העובד מעבר לתקרה המקסימלית ולפיכך את יתרת הסכום הוא יצטרך לתבוע מקופת הפירוק/הכינוס. עוד חשוב לדעת כי המוסד לביטוח לאומי לא ישלם פיצויי הלנה בגין שכר עבודה שלא שולם במועד, גם אם העובד זכאי לכך. הפטור מתשלום פיצויי הלנה שניתן למוסד לביטוח הלאומי נובע לא רק מהוראות ס' 19 לחוק הגנת השכר, אלא גם מההיגיון שאין להם כל תכלית של הרתעת מעסיק מהלנת שכר עתידית, שכן המעסיק במקרה זה כבר חדל פרעון.

בעקבות תיקון לחוק המוסד לביטוח לאומי מתחילת 2004, מנהלי חברות או בעלי שליטה (כהגדרתם הרחבה בס' 32 לפקו' מס הכנסה) בחברת מעטים לא יהיו זכאים לגמלה. בעל שליטה לענין זה יכול להיות כל אדם שהוא עצמו יכול לכוון את פעילות החברה או באמצעות קרובו, או אפילו בעל זכות של 10% ומעלה בכח ההצבעה למנות מנהל ו/או בזכות לרווחים. חברת מעטים היא כל חברה בעלת חמישה בני אדם לכל היותר ושאין לציבור ענין בה. תיקון זה, מונע מבעלי חברות "קטנות" המתנהלות בדומה לעסק פרטי, ליהנות מעובדת פרוק החברה.

העובד, שאינו מודע לזכויותיו מכח פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, מגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין לעבודה. במקום שהחברה הנה חדלת פרעון, בדרך כלל היא גם לא תטרח להתגונן, והעובד מוצא את עצמו עם פס"ד לזכותו, אך ללא יכולת אכיפה ממשית של פסה"ד בהליכי גבייה חוקיים. אם ידוע לעובד מראש כי החברה-מעסיקתו הנה חדלת פרעון, חבל לעובד להשחית את זמנו וכספו בתביעה בביה"ד העבודה, וראוי שיגיש תביעה מכח פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. לשם כך עליו לברר תחילה אם ניתן צו פרוק כנגד החברה, ובמידה ולא ניתן צו פרוק, הוא יצטרך לבקש את פרוק החברה. בקשת פרוק עלולה להיות הליך יקר יחסית, אולם אם לבקשה כזו חוברים מספר עובדים בעלי זכויות לגמלה, הדבר עשוי להשתלם להם בסופו של דבר. ראוי לציין, כי הגשת תביעה לביה"ד לעבודה לא נותנת כל יתרון לעובד שזכה בפסה"ד, שכן בעל התפקיד שימונה לבדיקת תביעת החוב כלפי המוסד לביטוח לאומי יהא רשאי לבדוק את הבסיס לחיובים בפסה"ד, בדיקה עצמאית.

כאשר העובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורין מקופת תגמולים שהופרשו אליה כספים לשם תשלומם לעובד, רצוי לעובד למצות את זכותו מול קופת התגמולים ולתבוע ההפרש, ככל שניתן, מהמוסד לביטוח לאומי. 

ואכן, יעקב הגיש תביעה לגמלה לכנ"ר, ולאחר שהיא נבדקה ואושרה, שולם ליעקב שכר עבודתו לשלושת החודשים האחרונים וגם פיצויי הפיטורין להן היה זכאי, דמי ההבראה וימי החופשה.

הערות: השמות בכתבה זו בדויים, וכל קשר בינם למציאות הוא מקרי ביותר.
אין באמור בכתבה זו משום תחליף ליעוץ משפטי שרצוי לקבל לגבי נסיבות מקרה ספיציפי. 

להורדת המאמר בפורמט pdf לחץ כאן


 




שלח תגובה