צור קשר

[10] פסיקת הוצל"פ: זכות קיזוז נטענת למול זכות מוכחת בטענת פרעתי

מאת: רשם:לינא בולוס עואד בתאריך: 23/11/2012

 


[10] פסיקת הוצל"פ: זכות קיזוז נטענת למול זכות מוכחת בטענת פרעתי
  

תאריך החלטה: 24/07/2012

פורסם גם כאן

ה ח ל ט ה

החייב בתיק זה הגיש בקשה בטענת "פרעתי" לפיה שילם את דמי המזונות לידי הזוכה, וכי אין הוא חייב לשלם סכומים נוספים. החייב ביקש להורות על איפוס החוב בתיק וסגירתו.

הזוכה מנגד טענה, כי החייב עדיין חייב לה דמי מזונות.

התקיים דיון בפניי במעמד הצדדים, ולהלן החלטתי:

עיקר טענות החייב:

1.   החייב טען כי מאז נפתח תיק הוצאה לפועל זה לביצוע, לא דווח אף לא פעם אחת, על תקבול שקיבלה הזוכה על חשבון החוב, וזאת על אף שבמשך שנים העביר החייב ישירות לידי הזוכה  או בא כוחה תשלומי מזונות במלואם, ואף כספים אחרים מעבר למזונות.

      לעניין זה טען החייב, כי חוב המזונות בתיק עמד על סך של 141,439 ש"ח, ורק בישיבה שהתקיימה ביום 9.5.12 ביקשה הזוכה  לראשונה להעמיד את החוב על סך של 54,312 ש"ח. בהמשך, בתגובתה לטענת "פרעתי" מיום 20.5.12 ביקשה הזוכה לערוך הקטנת חוב נוספת ולהעמיד את החוב על סך של 18,865 ש"ח.

      על כן החייב טען, כי מאחר והזוכה לא דיווחה ללשכת ההוצאה לפועל על אודות התקבולים שקיבלה מהחייב מאז פתיחת התיק ביום  1.12.07, הרי יש לדחות את כל טענותיה ולחייבה בהוצאות.

2.    החייב הוסיף וטען כי הוא העביר את מלוא הסכומים, החל מחודש ינואר 2007 ועד לחודש יולי 2010 כולל, ישירות לידי הזוכה או בא כוחה, תוך שצירף אישורים חלקיים על ההעברות. 

       החייב הפנה להסכם הפשרה בינו לבין הזוכה לפיו (ראה נספח א5 לסיכומי החייב)  וטען כי בניגוד להסכם הפשרה הנ"ל, הזוכה לא יידעה את לשכת ההוצאה לפועל על אודות התקבול בסך של 5,000 ש"ח ולא פעלה לסגור את התיק כפי שהתחייבה.

3.     עוד טען החייב כי הוא נטל עבור הזוכה שתי הלוואות, האחת מורכבת משתי הלוואות בסך של 8,000 ₪, אשר הועברה לידי הזוכה ביום 27.5.08  (להלן: "ההלוואה מיום 27.5.08). מעבר להלוואות הנ"ל, ביצע החייב משיכת מזומנים בסך של 8,000 ₪ מחשבון הבנק שלו, והעביר את הסכום לידי הזוכה ביום 20.12.09 (להלן: "ההלוואה מיום 20.12.09).

       החייב קיזז סכומים אלה מהמזונות וטען, כי הקיזוז שבוצע בדין יסודו מאחר שמדובר בזכות קיזוז קיימת ולא נטענת, תוך שהפנה לפסיקה רלוונטית. החייב הוסיף וטען בהקשר זה, כי החייב והזוכה הסכימו ביניהם והעלו על הכתב ביום 3.11.11 את ריכוז ההתחייבויות והקיזוזים הצפויים (ראה נספח ב3 לסיכומי החייב).

4.    החייב טען כי הוא פרע את מלוא חוב המזונות דרך נטילת הלוואות לבקשת הזוכה, העברות בנקאיות או הפקדות שיקים לטובת הזוכה, ובחלק אחר העביר החייב את הכספים במזומן לידי הזוכה, אך הזוכה לא דיווחה על אודות קבלת תקבולים אלה. 

       החייב פירט את התשלומים שביצע החל מחודש אוגוסט 2010 עד חודש יוני 2012, ובסה"כ שילם לחייבת, לטענתו, סך של 52,302 ₪.

5.    באשר לבקשת הזוכה להגדלת חוב בגין הוצאות אשר הוציאה, ביקש החייב לדחות בקשתה וטען כי לבקשה צורפו קבלות ערוכות בניגוד להוראות מס הכנסה, כאשר המדובר בקבלות מפוברקות אשר נערכו לכאורה על ידי שני אנשים שונים: הגב' קמי אזולאי- סבתא של הקטין ואימא של הזוכה, וגב' ניב כלפון, ילידת פברואר 1994 אשר בפברואר השנה מלאו לה 18 ואשר חלק מאותן קבלות עבור צהרון הוצאו לכאורה על ידה בהיותה קטינה.

       בנוסף טען החייב כי הוא שילם עבור צהרון אותו מפעילה עיריית עכו ואף שילם עבור קייטנות בקיץ מחזור אחד בכל שנה, כאשר מעבר לפעמים אלה הזוכה לא פנתה בבקשות לחייב לעניין הוצאות צהרון אחר מעבר לצהרונים ששולמו על ידי החייב.

       עיקר טענות הזוכה:

1.    הזוכה טענה כי אין מחלוקת באשר לסכומים שהועברו לידיה מטעם החייב. 

       הזוכה מסכימה כי הסכומים שהועברו לחשבון הבנק שלה או נמסרו במזומן לידיה, הם הסכומים שמפורטים בבקשת החייב.

      הזוכה הוסיפה וטענה כי אין גם מחלוקת כי ביום חתימת ההסכם ביום 17.6.10, לא היו קיימים חובות בין הצדדים.

2.   לטענת הזוכה, המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת הקיזוז, בכך שעסקינן בטענות קיזוז שנויות במחלוקת, אשר אינן בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, ולא ניתן לקזז סכומים שנויים במחלוקת כאמור.

     הזוכה מכחישה את זכותו של החייב לקזז סכומים מחוב המזונות, ומכל מקום היא לא הסכימה לקיזוז אותם סכומים. הזוכה הוסיפה וטענה כי היא לא חתומה על רוב הקיזוזים שבוצעו על ידי החייב

    הזוכה הוסיפה וטענה כי הסך של 8,000 ₪ שהועבר לחשבונה ביום 26.5.08 נפרעו במלואם על ידה. כך או אחרת הרי המדובר בהלוואה שניתנה לזוכה בטרם החתימה על הסכם הפשרה בין הצדדים בשנת 2010.

   לטענת הזוכה,  יש לדחות טענות החייב בדבר ההלוואה הנוספת משנת 2009, מאחר שאין כל הוכחה שניתנה הלוואה נוספת. גם ובמידה שניתנה הלוואה נוספת, הרי שגם זו ניתנה לפני החתימה על הסכם הפשרה.

דיון ומסקנות:

1. מעיון בטענות הצדדים עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לסכומים ששולמו לזוכה על  ידי החייב, כמפורט בסיכומי החייב. 

    כן עולה למעשה, כי עד חודש 7/10 לא הייתה קיימת יתרת חוב מזונות בין הצדדים, ולעניין זה ראה מכתב מיום 17.6.2010, חתום על ידי הזוכה, לפיו אישרה הזוכה כדלקמן: "הנני מקבלת מזונות בצורה סדירה כל חודש עבור הילד מינואר 2007... המזונות שולמו עד היום כסדרם ואין חוב עד יולי הכל שולם, אין שום חוב עד תאריך זה" (ראה נספח א4 לסיכומי החייב).

  עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמקדת במספר סוגיות אשר שנויות במחלוקת:

  חובת הדיווח שחלה על הזוכה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל בגין כל תקבול שקיבלה מאת החייב; שאלת הקיזוז שבוצע על ידי החייב; ואילו  המחלוקת הנוספת מתמקדת בבקשת הזוכה להגדיל את החוב בגין הוצאות שהוציאה.

 להלן אדון בכל אחת מהשאלות:

2. כפי שצוין לעיל, החייב טען כי הזוכה לא עדכנה את תיק ההוצאה לפועל בגין התקבולים שקיבלה ממנו, ורק לאחר חלוף זמן רב, ודאגה לבקש להקטין את החוב בעקבות קבלת התקבולים  כאמור.

   אני מקבלת את טענות החייב, לפיהן הזוכה לא פעלה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל בגין הסכומים שקיבלה מהחייב, בהתאם לחובתה בסעיף 17א(א) לתקנות ההוצאה לפועל, שזו לשונו:

  "זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבו החוב, שלא באמצעותה; דיווח כאמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים  מקבלת התקבול".

  תיק הוצאה לפועל זה נפתח לביצוע ביום 14.5.07. 

  מעיון בדף החשבון במחשב עולה, בין היתר, כי חוב המזונות עמד על סך של 141,511 ₪ נכון ליום 8.5.12, וזאת על אף שהחייב שילם         לזוכה דמי מזונות בסכומים שונים כמפורט בסיכומיו, אך הזוכה לא פעלה לדווח אודות קבלתם.

 רק בישיבה שהתקיימה בפניי ביום 9.5.12, ביקשה הזוכה להקטין את החוב בתיק ולהעמידו על סך של 54,312 ₪. בהמשך, בתגובתה  לטענת "פרעתי" שהוגשה ביום 20.5.12, ביקשה הזוכה לערוך הקטנת חוב נוספת ולהעמיד את החוב על סך של 18,865 ₪.

אין ספק כי הזוכה לא פעלה בהתאם לחובתה בדין, ולא דיווחה אודות התקבולים שקיבלה מאת החייב במועד הנקוב בחוק ובתקנות. כפועל יוצא, בתקופה בה לא עודכן החוב כאמור, חוייב החייב בריביות יתר והוטלו עליו הגבלות ועיקולים, בהתאם לחוב הלא מעודכן והמופרז. 

על כן יש לערוך חישוב אודות יתרת החוב נכון להיום תוך שערוך הסכומים ששולמו בפועל על ידי החייב, בגין כל תקופת תשלום שבוצעה, ועל כך ראה להלן. 

3. מלבד שאלת הדיווח, מחלוקת עיקרית בין הצדדים  מתמקדת בשאלת הקיזוז שבוצע על ידי החייב. בעוד שהחייב טען  כי בדין בוצעו הקיזוזים בהתאם להסכמות הצדדים , הזוכה טענה מנגד, כי אין כל מקום ו/או עילה לקזז סכומים כלשהם מהמזונות.

          כידוע, הסמכות לדון בשאת קיזוז במסגרת טענת "פרעתי" אינה קבועה מפורשות בחוק לרבות בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. על אף האמור, בהלכה הפסוקה נקבע, כי במסגרת טענת "פרעתי" ניתן להוכיח טענת קיזוז, ולעניין זה ראה, בין היתר, רע"א 191/87 יעקב רבין נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, תק-על 87(2), 661 (1987) [פורסם בנבו].

          לעניין זה נהוג להבדיל בין זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת. זכות קיזוז קיימת פירושה זכות קיזוז שאיננה שנויה במחלוקת, אשר בגינה מודה הזוכה בכתב או בעל פה. מנגד, זכות קיזוז נטענת היא זכות קיזוז השנויה במחלקות שאין עליה הודאה מפורשת מטעם הזוכה. נקבע, כי זכות קיזוז נטענת חורגת מסמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאשר הוא דן בטענת "פרעתי", והמקום לדון בטענה מעין זו נתון לסמכותו הבלעדית של בית המשפט המוסמך.

4.       לאחר שעיינתי ובחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי עסקינן בזכות קיזוז נטענת ולא קיימת, שהמקום להכריע בה נתון לסמכותו של בית המשפט המוסמך. 

אומנם, הזוכה, לכאורה, חתומה על ההסכם מיום 3.11.11 המפרט את הסכומים אותם חייבת הזוכה לחייב, תוך שצוין מפורשות כי חובות אלו ינוכו מתשלומי המזונות של הזוכה. 

על אף האמור, הזוכה העלתה בפניי מספר טענות כבדות משקל לעניין עצם החתימה על אותו מסמך, כמו גם על יתר הקיזוזים שבוצעו. הזוכה טענה, בין היתר, כי היא לא הסכימה לקיזוז הסכומים שקוזזו על ידי החייב. כן טענה הזוכה, כי היא לא חתומה על רוב רובם של הקיזוזים שבוצעו, וכי החייב פעל על דעת עצמו שעה שרשם לעצמו סכומים וקיזז אותם. כמו כן, לזוכה טענות באשר לנסיבות החתימה על המסמך מיום 3.11.11 וטענה כי מסמך זה אינו מייצג את המצב לאשורו.

באשר להלוואות הנטענות על ידי החייב, הרי הזוכה טענה כי היא פרעה את ההלוואה, באופן שלא היה כל מקום לקזזה מהמזונות.

אין להתעלם מחתימתה של הזוכה על אותו מסמך מיום 3.11.11. יחד עם זאת גם אין להקל ראש בטענותיה של הזוכה באשר להיעדר הסכמותיה לקיזוזים, ולא ראיתי כל מקום או הצדקה להתייחס לטענת הקיזוז כטענה קיימת בנסיבותיו של העניין.

 

ניתן לסכם, כי הזוכה מתכחשת, למעשה, לעצם העברת הסכומים אשר קוזזו על ידי החייב לפקודתה, ומתכחשת לזכות לקזזם, וכפועל יוצא, מתכחשת לסמכותו של ראש ההוצאה לפועל, לדון בשאלות אלה. 

נראה על פניו, כי טענותיה של הזוכה מהוות חלק ממסכת התחשבנויות בינה לבין החייב, הכרוכות בהכרעות עובדתיות ומשפטיות שהמקום לדון בהן אינו בסמכותי אלא בסמכות בית המשפט המוסמך. 

על כן, ולאחר שקבעתי כי איני מוסמכת לדון בשאלת הקיזוז, הרי יש לערוך חישוב בגין יתרת החוב מיום 8/10 ועד היום, בהתאם לחוב המזונות שנקבע בפסק הדין והפחתת הסכומים ששולמו בפועל על ידי החייב (ללא חישוב סכומי הקיזוזים שבוצעו על ידי החייב), הכל משוערך להיום.

 

          לפיכך, ובהתאם לחישוביי, אני מורה על העמדת החוב בתיק זה על סך של 12,415 ₪.

 

5.       באשר לבקשת הזוכה להגדיל  את החוב בסך של 4,800 בתיק בגין ההוצאות שהוציאה, אני מורה כדלקמן:

 

          בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בקריות צוין, בין היתר, כדלקמן: 

 

" באשר לצהרון- הצדדים ישאו בחלקים שווים בהוצאות הצהרון וזאת עד לתום כיתה ב' של הקטין...".

 

          לאחר עיון במסמכים המצורפים, לא ראיתי כל הצדקה להתייחס לאישורים כהוצאות בגין צהרון. הרי הוברר כי חלק מהקבלות הוצאו על ידי אימה של החייבת ואילו יתר הקבלות הוצאות על ידי מטפלת שניתן להתייחס אליה כאל בייביסיטר.

 

לא ראיתי מקום לאשר את ההוצאות המבוקשות. 

 

כמו כן, לא ראיתי מקום לזקוף את ההוצאות כהוצאות עבור צהרון. 

 

על כן, הבקשה להגדלת החוב בגין הוצאות אלו נדחית.

 

7.       כאמור לעיל, אני מורה על העמדת החוב בתיק נכון להיום לסך של 12,415 ₪. 

 

אומנם, בקשתו של החייב בטענת "פרעתי" נדחתה בחלקה, אך בהתחשב בעובדה כי הזוכה לא עדכנה את לשכת ההוצאה לפועל בגין התקבולים שקיבלה מהחייב במועדים המנויים בחוק, השתהתה בעדכון התקבולים ובכך גרמה נזק לזוכה, הרי ראיתי לחייבה בהוצאות לטובת החייב בסך של 6,000 ₪.

 

בהקשר זה אין להתעלם מכל הנזקים שנגרמו לחייב, ובין היתר הטלת עיקולים והגבלות בהתאם לסכומי חוב לא מעודכנים ומופרזים.

 

8.       סוף דבר 

 

אני מקבלת את בקשת החייב בטענת פרעתי, באופן חלקי, וקובעת כי יתרת חובו לזוכה, נכון להיום, עומדת ע"ס של 6,415 ₪. המזכירות תעמיד את סכום החוב בתיק על סכום זה.

 

          המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.

 

 

          ניתנה היום,‏ ‏ה' אב תשע"ב, 24 יולי 2012 , בהעדר הצדדים.  

 

                                                          

                                                                                                                                                                     

לינא בולוס עואד - רשמת ההוצאה לפועל בעכו 
 




שלח תגובה