צור קשר

[309] פסיקת הוצל"פ:האם קצבה חודשית נחשבת כמשכורת?

מאת: רשם:דיאנה פסו-ואגו בתאריך: 27/11/2012

 
309] פסיקת הוצל"פ:האם קצבה חודשית נחשבת כמשכורת?
 

מדינת ישראל

לשכת ההוצאה לפועל רחובות

מספר תיק:

החלטת רשמת ההוצאה לפועל

דיאנה פסו-ואגו

הזוכה הטיל עיקול על נכסי החייב אצל צד ג', חברת כלל ביטוח בע"מ – היא פוליסת ביטוח.

החייב הגיש בקשה לביטול העיקול וביטול ההחלטה למימוש הכספים הנ"ל.

החייב טען, כי ביום 25/5/2012 הורתה כב' הרשמת פרס על תשלום צו חיוב של 1,000 ₪ בחודש וכי עם עמידת החייב בתשלומיו יבוטל העיקול על "משכורתו". לדבריו יש לראות בקצבת הפנסיה האמורה להתקבל מצד ג' "משכורת" לכל דבר וענין, שכן במועד מתן ההחלטה ועל פי נתונים שהוצגו לכב' הרשמת, החייב לא עבד ולא קיבל שכר עבודה לידיו ולכן יש לפרש את החלטתה ככזו המורה על ביטול העיקול על ההכנסה היחידה של החייב, היא קצבת הפנסיה.

הזוכה בתגובתו מתנגד לבקשה בטענה, כי ביטול החלטת המימוש יובילו להברחת הכספים על ידי החייב, כאשר באפשרותו לפדות הסכומים בפעם אחת תחת קבלתם כקצבה חודשית – אפשרות שאינה קיימת ב"משכורת" בגין עבודה.

כמו כן, אין, לדידו, לראות בקצבה זו שכר עבודה וכפי שנקבע בדין ובהלכה. כספים אלו, אשר ראויים להגנה כל עוד לא יכול חייב לממשם, אינם ראויים עוד להגנה עת חייב מגיע, על פי הכללים, למועד בו זכאי הוא לפדות אותם.

החייב, במסגרת כתי בי-הדין שהוגשו מטעמו העלה טענות "מן הגורן ומן היקב" באשר לאופי החבות כלפי הזוכה ובאשר להליכים שהתנהלו בין הצדדים לענין פסק הבורר.

פסק הדין שניתן והוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ הינו חלוט ולא ניתן בשלב זה, ולבטח שלא בפני רשם ההוצל"פ, לערער על קביעותיו ועל החיובים העולים מכוחו.

טענותיו של החייב דינם היה להתברר במסגרת ההליך בפני בית המשפט המוסמך ומשבחר לא לעשות כן, אין לו אלא להלין על עצמו וככל שעשה כן, לא ניתן "לפתוח" הדיון מחדש ולפיכך, אין מקום לדון בטענות המועלות על ידי החייב, ככל שהן נוגעות לחיוב עצמו מכח פסק הדין.

בקשת החייב לראות בקצבת הפנסיה "משכורת", נדחית ואנמק.

סעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 מגדיר -

"שכר עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו (הדגשה שלי – ד.פ.ו.)".

"קופת גמל" – קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963".

מלבד היות "משכורת" שכר עקב עבודה המבוצעת בפועל ובמשך העסקתו של אדם (תנאים מצטברים) והעובדה, כי החוק מבחין בין שני סוגי התשלומים – לא ניתן לפדות שכר עבודה מראש במשיכה חד-פעמית, כפי שניתן לעשות עם פוליסת הביטוח.

עם הפסקת עבודה, נפסק תשלום שכר עבודה, כהגדרתו, ותחת זו משולמים לעיתים קצבאות מביטוח לאומי, על פי הוראות הדין ובהתאם להן, ולעיתים קצבאות פנסיוניות מאת חברות ביטוח, בהתאם לפוליסות ביטוח שנערכו.

במקרה שלפני לחייב הכנסה מקצבת זקנה מביטוח לאומי וזכאי הוא לקצבה מחברת הביטוח בגין פוליסת הביטוח.

הבחנה נוספת ממנה ניתן להסיק כי אין לראות ב"קצבה" – שכר עבודה, ניתן לראות בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 הקובע, כי -

"(א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור.....

....

(ה) קצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל תיחשב כשכר-עבודה לענין סעיף זה; הוראה זו אינה באה לגרוע מהגנה בפני עיקול, העברה או שעבוד, הניתנת לקצבה כאמור על פי חיקוק".

כאן נקבע, אימתי תחשב קצבה לשכר עבודה.

סעיף 16 לחוק הגנת השכר עוסק ב"קצבה", כאשר גם ממנו ניתן ללמוד את ההבחנה שהמחוקק עשה בין שני סוגי התשלומים -

"(א) בסעיף זה – "קצבת פרישה" – תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעביד או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, שלא מחמת נכות או מחלה;

"קצבת נכות" – תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעביד או קופת גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, מחמת נכות או מחלה;

"קצבת שאירים" – תשלומים תקופתיים המשתלמים מאת מעביד או קופת גמל, לשאיר של עובד או לשאיר של מי שהיה עובד ופרש מעבודתו;

"קצבה" – קצבת פרישה, קצבת נכות או קצבת שאירים; 

"קצבה מולנת" – קצבה שלא שולמה עד ליום הקובע.

(ב)       קצבה חדשית תשולם עם תום החודש שבעדו היא משתלמת, ואם היא משתלמת בעד תקופה אחרת – עם תום אותה תקופה.

(ג)        לקצבה מולנת יווסף פיצוי הלנת קצבה והוא יחושב בדרך שמחשבים פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17, בשינויים המחוייבים.

(ג1)      פיצוי הלנת קיצבה יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף קטן (ג), חלק מהקצבה.

(ד) הוראות סעיפים 14, 17א ו-18 יחולו, בשינויים המחוייבים, על קצבה כאילו היתה שכר עבודה, ובכל מקום בסעיפים האמורים שבו מדובר במעביד, יראו כאילו מדובר במי שחייב בתשלום הקצבה.

(ה) הוראות סעיף 20(ד) יחולו אף על תשלום פיצוי הלנת קצבה כאילו היה פיצוי הלנת פיצויי פיטורים (הדגשה שלי – ד.פ.ו)".

לעניין הגנה על קצבה - סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 קובע כי, כספי פיצויים ותגמולים שהופקדו בקופת גמל לקצבה, אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול הקובעים כאמור -

"(א)  סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה -

(1)  אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה;

(2)  אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.

(ב)  הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה שנוספו על סכומים כאמור".

בבר"ע 2662/04 גל קור המרכז המקצועי למיזוג אוויר בע"מ נגד קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ בניהול מיוחד (תל אביב-יפו) נפסק על ידי כבוד השופטת יהודית שטופמן, כי -

"מקום בו טרם נתגבשו זכויות החייב בכספים אלו, קרי בטרם הגיע המועד שבו זכאי החייב למשוך כספים מקופת הגמל, יש להגן על העובד ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לפנסיה כשיגיע המועד לכך ויהיו מוגנים מפני עיקול ע"י נושיו, אך כשזכותו של החייב נתגבשה וגמלה, אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. החייב יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו, ומכאן שכספים אלה הם כספי החייב וניתן להטיל עליהם עיקול (הדגשה שלי – ד.פ.ו.)".. 

בפסק דין חדש שניתן לאחרונה, ביום 09.05.12, בבית משפט העליון בע"א 7114/09 יורם בן עמי, ואח' נגד איתן רבין ואח', שניתן בסוגיית פדיון קופת גמל של פושט רגל, קבע כב' הנשיא גרוניס כי

"סעיף 85(1) לפקודת פשיטת הרגל מוסיף וקובע, כי הנכסים הניתנים לחלוקה בין הנושים יכללו "כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו". אולם, בכל הנוגע לכספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל, הוסיף המחוקק וקבע בסעיף 85(1א) לפקודה כדלקמן:

'הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק  הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן'.

ההוראה שנקבעה בסעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל הינה הוראה בעלת מטרה סוציאלית מובהקת. היא מיועדת לספק הגנות מיוחדות על כספים שחסך החייב בקופת גמל, שאינן קיימות לגבי נכסיו ה"רגילים". בכל הנוגע לכספי קופת גמל שאינם מיועדים לקצבה, קובע הסעיף כי תנאי לפדיון הכספים על ידי הנאמן הינו קבלת אישור בית המשפט. מתן סמכות לבית המשפט לאפשר את פדיון הכספים מהווה סטייה מן המקרה הרגיל ולפיו רשאי הנאמן לממש את נכסי החייב אף בלא קבלת אישור בית המשפט ... אשר לכספים המיועדים לקצבה, המגיעים לחייב מעצם חברותו בקופת גמל, קבע המחוקק מנגנון הגנה מוגבר עוד יותר, ולפיו לא יורה בית המשפט על העברת כספים אלה כל עוד לא הגיע מועד זכאותו של החייב לקבלת הקצבה. נראה, כי נוכח הוראה זו לא נתון לבית המשפט שיקול דעת אם להורות על העברתם של כספים אלה לקופת פשיטת הרגל, כל עוד לא הגיע המועד לתשלומם כקצבה, בשל אירוע מזכה כזה או אחר (למשל, זקנה או נכות)."

עולה אם כן, כי עם התרחשותו של אירוע מזכה, יכול המעקל/נושה לממש הכספים ואין הם עוד מוגנים.

קביעה, כי גמלת פנסיה מהווה שכר עבודה, תאיין את הוראות החוק וההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון. ברור הוא כי פוליסת ביטוח כאמור מורכבת מרכיב פיצויים ומרכיב תגמולים ועם קבלת טענת החייב, יוכלו חייבים לקבוע שלא לממש הפוליסה במשיכה חד-פעמית ולקבלה בקצבה חודשית ובכך למנוע מנושים לקבל כספם על פי דין/פסק דין.

ברור שלא זו היתה מטרת המחוקק, עת קבע שבזמן שמשולמים כספים לקופת הגמל וטרם ארע האירוע המזכה - לא ניתן לעקלם ולממשם, אלא כפי שקבע בית המשפט העליון, מקום שסכומים צבורים אלו יכולים "להשתחרר" לידי החייב, יש לראותם ככספים לכל דבר וענין הניתנים לעיקול ולמימוש ואופן מימושם על ידי החייב אינו רלוונטי.

לפיכך, בקשת החייב נדחית.

החלטתי למימוש הכספים בעינה עומדת.

יחד עם זאת ולפנים משורת הדין – משעולה על פי הודעת חברת הביטוח לחייב, כי בהעדר אישור פקיד שומה, יכול וינוכה מס שונה, הנני מורה על עיכוב הליכי המימוש למשך 60 ימים, במסגרתם יוכל החייב בהתאם לדין ולנהלים, לעתור בבקשה מתאימה.

החייב יודיע בתוך 7 ימים האם בכוונתו לעשות כן, שאם לאו אורה על מימוש הכספים לאלתר.

החייב יישא בהוצאות בסכום של 1,000 ₪ (כולל מע"מ).

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים ולבאי כוחם.

ניתנה היום, 04 בנובמבר 2012,  בהעדר הצדדים.                                                           

   דיאנה פסו-ואגו

רשמת ההוצאה לפועל




שלח תגובה