צור קשר

"ויזכר אלוקים את אברהם" – מקבילה על הרוע לעשיית הטוב

מאת: עוה"ד מיליס יואב בתאריך: 28/10/2015

 

לפרשת וירא: "ויזכר אלוקים את אברהם" – מקבילה על הרוע לעשיית הטוב

להורדת המאמר בפורמט pdf לחץ כאן

 

בסיפור הצלת לוט המובא בפרשתנו – וירא – הועלו תמיהות לא מועטות של מפרשי המקרא. במה זכה לוט שה' שולח מלאכים להצילו? האם רק בשל יחוסו המשפחתי כבן-אחי אברהם? או אולי בשל הכנסת האורחים למלאכים, והלא עוד לפני הכנסת האורחים כבר הוחלט לשלוח מלאכים להצילו? ואכן תהה רש"י על הכתוב: "ויזכר אלוקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפיכה" [י"ט, כ"ט], מה ענין זכירתו של אברהם אצל הצלת לוט? ומסביר רש"י בעקבות המדרש רבה: שכאן למדים על זכותו העצמאית של לוט, חסד שגמל לאברהם, שבעטיו ראוי היה להינצל, והוא: בעת שאמר אברהם במצרים על שרה אשתו "אחותי היא" ולא גילה הדבר למצרים, מכיון שחס על אברהם במצרים זכה שיחוס עליו ה' ויצילו. למדנו שלעיתים גם שתיקה יכולה להיות חסד שבגינה מקבל האדם שכר. ולפיכך נצרך לציין את זכירת אברהם.

ועוד, הכתוב מציין שה' הציל את לוט "מתוך ההפיכה" ולא מ"ההפיכה". בעל ההעמק דבר לומד מכך, שמלכתחילה חשב המלאך להוציא את לוט "טרם יתחיל ההפכה, ואז לא היה נס נגלה כל כך, ולא היה נצרך לזכירת אברהם, ד[כיון ש]לוט בעצמו היה ראוי לכך, אבל לא כן עלה [לא כך קרה], שלא בא [לוט] לצער עד אחר שהחל ההפכה..אבל הצילו הקב"ה מתוך ההפיכה ממש, וזה רק בזכות אברהם". רוצה לומר, זכותו של לוט היתה עומדת לו למידה מסוימת של הצלה, אך להצלה מגוף ההפכה ממש, לא היתה לו זכות דיה, ונצרך להזכיר את אברהם.

בעל ההרחב דבר במקום, על פרוש ההעמק דבר, מביא את דברי התלמוד במסכת ברכות [נ"ד ע"ב] ולפיהם הרואה את אשתו של לוט מברך שתי ברכות: על אשתו של לוט מברך 'ברוך דיין האמת' ועל לוט אומר: 'ברוך זוכר את הצדיקים'. ומקשה הוא על דברי התלמוד: מדוע תולים חכמים את ברכת זכירת הצדיק באשתו של לוט? הלא די לו לאדם להגיע למקום, לסדום, כדי שיהא ראוי לברך? ומסביר, שאין מברכים על נס נסתר, ומכל שכן לא מברכים 'זוכר את הצדיקים', שהיא מכוונת לזכירת אברהם, ואם לוט היה מוצא מסדום לפני תחילת ההפיכה לא היה צריך לברך כלל 'זוכר את הצדיקים' בשל היות הנס נסתר, אבל אשתו של לוט היתה ההוכחה הגלויה שהחל הזעף והשמדת סדום, ולפיכך הצלתו של לוט לאחר שהחלה השמדת סדום הפכה לנס גלוי, שעליו צריכים לברך 'זוכר את הצדיקים'. לפיכך מברכים שתי ברכות שהאחת תלויה בשניה. ואכן לדעת ערוך השולחן [ר' אפשטיין] עיקר הברכה היא על אשת לוט, והברכה על הצלת לוט אגבית לה.

לדעת הר' יצחק בלאו [בית המדרש הוירטואלי], בפרשת וירא מדגישה התורה את דרכו של אברהם, אשר לא רק הציג אנטי תזה וביקורת לדרכם הרשעה של סדום ועמורה בהם התערה לוט [לדוג' הכנסת האורחים של אברהם למול תיעוב הכנסת האורחים ע"י אנשי סדום], אלא גם ניסיונו של אברהם לפעול אקטיבית לטובת חברה צודקת יותר. לא די למתוח ביקורת על דרכו של האחר, או הצבעה על התוצאות השליליות של רעיון מסוים, אלא חובה גם לקדם רעיון חלופי אחר טוב יותר [הרב קוק ב"עין איה"]. וזאת עשה אברהם. לדעתו של הר' בלאו: "אשת לוט מסמלת את הפיכת סדום המושחתת, ואילו הצלתו של לוט בזכות אברהם מסמלת את הפעילות החיובית של אברהם ואת רצונו לבנות ולא רק לבקר". התלמוד, שכרך בין הברכה על אשת לוט לברכת זוכר הצדיקים, בא ללמדנו רעיון חשוב זה, "שהצדיקים האמיתיים אינם רק קובלים על הרוע אלא מוסיפים על הטוב".

 

(*)   תודתי הצנועה נתונה למר יוסף קרואני שבזכות דבר תורה קצר ששלח לי בווטסאפ [שתמציתו בדברי רש"י המובאים בפתח מאמר זה] סקרן אותי ללמוד ולהעמיק בנקודה זו.

*שבת שלום*

אשמח לכל תגובה למייל: millis.office@gmail.com

 




שלח תגובה