צור קשר

לפרשת ויצא: "התחת אלוקים אנכי" – מעומק הצרה לעמקות התפילה

מאת: יואב מיליס בתאריך: 09/11/2013

 

לפרשת ויצא: "התחת אלוקים אנכי" – מעומק הצרה לעמקות התפילה

להורדת המאמר בפורמט PDF לחץ כאן

 

פרשת ויצא עוסקת, בין היתר, בלידת בני יעקב. כשרחל נוכחת כי לאה יולדת ארבעה בנים ליעקב, היא מקנאת לאחותה ודורשת מיעקב: "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי". לדרישה זו מגיב יעקב בכעס רב על רחל: "התחת אלוקים אנכי?! אשר מנע ממך פרי בטן?!" [ל,א-ב]. מה בדיוק בקשה רחל? על מה בדיוק כעס יעקב, ומדוע?

לפי המדרש רבה דרשה רחל מיעקב שיתפלל עבורה על מנת שתזכה בבנים, בדיוק כשם שנהג אביו יצחק שהתפלל עבור רעיתו: "ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" [תולדות, כ"ה, כ"א]. לדרישה זו עונה יעקב לרחל, כמובא ברש"י: אני איני כאבי, לאבי היו בנים ולי – יש. ממך מנע ה' ולא ממני.

וכבר תמה המהרש"ל על פשר תשובת יעקב לפי המדרש: וכי בגלל שיש ליעקב בנים לא היה עליו להתפלל עבור רחל? מדוע חרה אפו ברחל בשל כך? והלא כבר מצינו שנביאים התפללו עבור אחרים ונענו, כמו אלישע ואליהו?! לדעת המהרש"ל יעקב אומר לרחל שהוא אמנם התפלל עליה, אבל תפילתו אינה מקובלת לפני ה'. בתגובה אומרת לו רחל: רשע אתה! על כך חורה אפו של יעקב, ועונה לרחל: אני איני כאבי, שכן אבי היה גם כן עקר, לפיכך תפילתו נעתרה בזכות שניהם [יצחק ורבקה], אבל אני איני עקר, ויש כאן רק זכות של אדם אחד [רחל], ולכן תפילתי אינה נשמעת.

ממשיך המדרש: אמר ה' ליעקב: וכי כך עונין את המעיקות? חייך, שבניך עתידין לעמוד לפני בנה [יוסף]. הרמב"ן סבר שתגובתו הקשה של יעקב יסרה והכלימה את רחל בעת צרתה. רחל מתאכזבת מהציפייה לישועה בתפילת יעקב, ונושאת תפילה לה' מעומק צערה, ונעתרת:"ויזכר ה' את רחל וישמע אליה ויפתח את רחמה" [ל, כ"ב]. לפי דברי ה' במדרש, היה לו ליעקב להגיב בדברי פיוס, בנועם דברים ואמירות רכות לדברי רחל השרויה בצער רב, אבל יעקב מגיב תגובה קשה לרחל.

ומקשה הראשל"צ עמאר שלמה: כיצד ייתכן שעלה על דעתו של יעקב אבינו להשיב לרחל: "אני איני כאבא..." מילים הדוקרות את הלב? ומסביר: בתלמוד [יבמות, ס"ד,ע"א] ובמדרש תנחומא [תולדות, פ"ט] מובא מאמר חז"ל לפיו אבות האומה ונשותיהם היו עקרים, משום שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים. ובעלי המוסר הקשו על מאמר חז"ל זה: ואם לא היו האבות עקרים, לא היו מתפללים?! – אלא, שאינה דומה תפילה של לב נשבר ונדכה היוצאת מעומק לבו לתפילה של אדם שהוא נמצא במצב טוב. ואכן לפי הזהר הקדוש [לפרשת בלק] תפילת העני עולה על כל תפילת צדיק. ומדוע? כי תפילתו באה מלב שבור, מחמת עוניו המדכא אותו ומשפילו, והוא צועק לה' מעומק צערו וכאבו, מקירות לבו ממש. לתפילה מעומק הלב יש את הכח לשבור את כל המחיצות ומגעת לה', כמאמר התלמוד [סנהדרין, ק"ו,ב]: "רחמנא לבא בעי".

ולפי זה, יש להבין את דברי יעקב לרחל:"אני איני כאבא, לאבא לא היו בנים ולי יש בנים". בודאי שיעקב התפלל בעד רחל, ואף רחל ידעה זאת. רחל בקשה מיעקב שיתפלל מעומק לבו, ובודאי שלתפילה כזו ייעתר ה' כפי שנעתר לאביו יצחק. רחל דרשה תפילה כזו שתביא לה בנים. אבל יעקב משיב לרחל: "התחת אלוקים אני?" – איך אוכל להבטיח לך שתפילתי תתקבל? בשל עקרותו, תפילת אבי הייתה מעומק לב שבור ונדכא ולפיכך נעתרה. מאחר ואני איני עקר כפי שהיה אבי, איני יכול להגיע לאותה עמקות ודרגת תפילה אשר רק לב נשבר ונדכא יכול להגיע אליה. מאחר וה' מנע ממך ולא ממני, את – רחל – יכולה להתעצם בתפילתך, שכן תפילתך תהיה מעומק הלב, ממקום שלעולם לא אוכל אני לשאת תפילה, ולפיכך סיכויי תפילתך להיעתר גדולים יותר. ומוסיף הראשל"צ עמאר: "ולמדנו מזה עוד באגב, ששברון הלב בתפילה גדול מזכות אבות".

**********

 

שבת שלום. יואב מיליס

 




שלח תגובה