צור קשר

לפרשת תולדות: "אברהם הוליד את יצחק" – על בחירה חופשית וכחה של ליצנות

מאת: עוה"ד מיליס יואב בתאריך: 17/11/2012

 

לפרשת תולדות:  "אברהם הוליד את יצחק" – על בחירה חופשית וכחה של ליצנות 

להורדת המאמר בפורמט PDF לחץ כאן

 

פרשתנו -  תולדות - פותחת בהצהרה הנראית לכאורה מיותרת: "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". מה באו ההצהרות "יצחק בן אברהם", "אברהם הוליד את יצחק" להודיענו? קושי זה הזקיק את רש"י להביא את דברי המדרש תנחומא בפתח פרשתנו: "ע"י שכתב הכתוב יצחק בן אברהם, הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו. מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק. וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם (היה), שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק".

ואכן, הפסוק "וה' פקד את שרה כאשר אמר.." [וירא, כ"א, א] מובא מיד לאחר סיפור לקיחת שרה לבית אבימלך ויציאתה משם. סמיכות עניינים אלו, היא המשענת לטענת ליצני הדור שמאבימלך נתעברה שרה. ואולם, על דברי המדרש יש מקום להקשות ולתהות: באחת, מדוע בכלל היה מקום לחשש מדברי ליצני הדור עד כי נזקק ה' ליצור עדות וויזואלית מובהקת בדמיון פניו של יצחק לפני אביו אברהם? ובשנייה, ה' שבכוחו הכל, יכול היה למנוע ליצנות זו ע"י דחיית התעברות שרה לפרק זמן מספיק ארוך מיציאתה מבית אבימלך באופן שישלול כל אפשרות לטעון שהתעברותה היא מאבימלך. למה בחר ה' ליצור סמיכות זמנים שתאפשר את הטיעון הנ"ל של ליצני הדור? ובשלישית, איזה כח יש לליצני הדור לבלבל בעובדות? והלא אין ספק שאברהם לא היה עקר שכן היה לו את ישמעאל מהגר? האם עצם התעברותה של שרה לעת זקנתה אינו נס גדול דיו?

גם בפסוק הנ"ל שלכאורה נראה כולו מיותר – שהרי העובדות על לידת יצחק לאברהם ושרה סופרו כבר בפרשות קדומות – באה התורה ללמדנו יסוד גדול בהותרת כח הבחירה החופשית בידי האדם כתנאי בסיסי לאמונה. בכל מקום שבו נעשה נס על-טבעי גדול וברור, מותיר ה' גם אפשרות לאדם אפשרות לטעות ולהכחיש את גודל הנס, וזאת מתוך מטרה שתיוותר בידי האדם חופש הבחירה להאמין בה' מתוך רצונו החופשי ומתוך החלטה פנימית של בחירה חופשית, ולא מכח הנס הגלוי. וגם בפסוקנו, על אף שלידת יצחק לעת זקנת אברהם ושרה הייתה נס גלוי וברור, שהיה מחייב את כל המתבונן להתקרב לאמונה בה', עדיין נעשה הנס בנסיבות של סמיכות זמנים ליציאת שרה מבית אבימלך, באופן שמי שרוצה לכפור בנס ולהחליש את השפעת הנס יכול היה לטעון כי מאבימלך נתעברה שרה. לפיכך לא דחה ה' את אפשרות טיעון ליצני הדור שמקורו בסמיכות הזמנים הנ"ל, אלא מאפשר למי שרוצה לטעות – לטעות. ואולם על מנת למנוע מליצני הדור להצליח להטעות את אלו שרוצים להאמין בנס ובכוחו, ולמנוע לעז על יצחק, הוזקק ה' ליצור קלסתרו של יצחק כקלסתר אביו אברהם, שכל הרוצה לראות בהכרח יעיד שאברהם הוליד את יצחק.

יסוד נוסף שנלמד מדברי המדרש שמובאים ע"י רש"י הוא כחה של ליצנות – שאף אם אין בה שום דבר של ממש, ואין בה טעם כלל, שהרי עיקר הנס היה בשרה שהייתה עקרה עד ללידת יצחק ולאחר מכן נאמר עליה "הניקה בנים שרה" – עדיין יש בכחה לדחות כל השפעה טובה, שכן "ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות" [מסילת ישרים, פ"ה]. הליצנות אינה מפריכה את האמת שבתוכחה. בליצנות אין חכמה להפריך את האמת הפנימית של דברי התוכחה, שכן פעמים רבות היא כלל לא מתייחסת לתוכנם. כחה של הליצנות היא בהסטת/ הסחת דעתו של האדם מהעיקר שבדברי התוכחה והפניית תשומת הלב של האדם לדברים צדדים וטפלים, וע"י כך להשמיט את מטרת דברי התוכחה – והיא התעוררות האדם לתשובה ולתיקון דרכיו.

וכך גם בדורו של אברהם, הנס הגדול שנעשה לאברהם ולשרה בלידת יצחק, קירב את בני סביבתו של אברהם לאמונה בה'. ליצני הדור בקשו להסיט אותם מהתקרבות לאמונה בטיעון המופרך שמאבימלך נתעברה שרה. אף שעיקר הנס היה בשרה, שכן לאברהם היה בן מהגר – ישמעאל, אי אפשר "לבלבל" את ליצני הדור בהעמדתם על העובדות. במקום להסיק את המסקנות המתחייבות מגודל הנס הסיטו ליצני הדור את תשומת הלב לטיעון המופרך שמאבימלך נתעברה שרה. ולפיכך כונו אנשים אלו בפי חז"ל "ליצני הדור" ולא רשעי הדור, שכן הם באו בכחה של הליצנות, ולא בכוח הטעם וההיגיון. ולפיכך, על מנת לשמר את חופש הבחירה בידי האדם להאמין או לטעות מחד ולדחות את כחה של הליצנות להסיט את תשומת הלב מגודל הנס מאידך, צר הקב"ה דיוקנו של יצחק כאברהם, עד שכל "הרואה" [=המבקש להתבונן באמת הפשוטה תוך התעלות מהליצנות] חייב להודות מייד: "אברהם הוליד את יצחק". [המאמר מבוסס על דברי הראשל"צ, הרב שלמה עמאר].

**********

שבת שלום. יואב מיליס

 




שלח תגובה