צור קשר

לפרשת חיי שרה: "ביני ובינך מה הוא" – אהבה מיתממת

מאת: מיליס יואב בתאריך: 10/11/2012

 

לפרשת חיי שרה: "ביני ובינך מה הוא" – אהבה מיתממת

להורדת המאמר בקובץ PDF לחץ כאן

 

לאחר שאברהם מבקש מבני חת לבקש מעפרון למכור לו בכסף מלא את מערת המכפלה, עפרון מציע לאברהם את המערה והשדה ללא תמורה: "לא אדני שמעני, השדה נתתי לך, והמערה אשר בו לך נתתיה, לעיני בני עמי נתתיה לך, קבר מתך" [כ"ג, י"א].

אברהם מתעקש לרכוש את המערה בכסף מלא, ואז עפרון דורש ארבע מאות שקל כסף, ומוסיף: "ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר" [כ"ג, ט"ו]. אברהם שומע אל עפרון, ומשלם את מלוא התמורה ללא התמקחות לעפרון. מה גרם לעפרון לחזור בו מנכונותו לתת את המערה במתנה?

הרשב"ם על מילות התורה: "וישמע אברהם אל עפרון" מסביר: "ודי לחכימא ברמיזא". ומבהיר בעל הציוני דרך [טללי אורות] כי בעוד ששמיעה לפלוני משמעה קבלת דרישתו, שמיעה אל פלוני משמעה הבנת דבריו והתבוננות בתוך דבריו. אברהם לא שמע [=לא קיבל] לדברי עפרון שכללו הצעה לתת מתנה, אלא אל דברי עפרון. אברהם הבין שדברי עפרון הנם מהפה ולחוץ, ואין כאן רצון כנה ואמיתי לתת מתנה, ולפיכך התעקש לשלם לעפרון את מלוא התמורה ללא שום מקח. ומכך, לגישת הרשב"ם עפרון כלל לא חזר בו מדרישת התמורה, ותמיד דרש תמורה מלאה, אלא שבהצעת "המתנה" רמז על רצונו לקבל תמורה מלאה, ואברהם הבין את הרמז, וחשף את היתממותו של עפרון בכך שהתעקש שעפרון ינקוב במפורש את דמי התמורה המלאה שהוא דורש.

ואולם, רש"י בעקבות חז"ל, פרש שהתורה כותבת את שמו של עפרון כ"עפרן" ללא האות ו' "לפי שאמר הרבה ואפילו מעט לא עשה, שנטל ממנו [=מאברהם] שקלים גדולים..שנאמר עובר לסוחר..". במה קלקל עפרון אם מלכתחילה דרש כסף לדעת הרשב"ם? ויושם אל לב, כי השם עפרן חסר ו' נכתב בפסוק המתאר בפועל את שקילת הכסף לידי עפרון, בעוד שבכל הפסוקים הקודמים המתארים את המשא ומתן מצוין שמו ב-ו' מלא: "עפרון". ומכאן, שהקלקול של עפרון, לשיטת הרשב"ם המבוארת ע"י ציוני הדרך, היא במעשה שקילת הכסף, במעשה העברת התמורה הכספית עצמה. בעוד שבתמורה דרש עפרון "ארבע מאות שקל כסף", בביצוע לא הסתפק עפרון בכסף שקלים סתם, אלא דרש "ארבע מאות שקל כסף עבר לסוחר". ומסביר התלמוד [בכורות, נ, א;ובעקבותיו גם רש"י]: "א"ר חנינא, כל כסף האמור בתורה הוא סלע, חוץ מן כספו של עפרון, שאף על פי שכתוב בתורה סתם אפילו הכי קנטרין, דכתיב ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר...". ומסביר בעל התורה תמימה כי מדובר בשקלים היותר גדולים, שבכל שקל מאה סלעים.

מה ביקש עפרון להוסיף בדבריו "ביני ובינך מה הוא" כשדרש תמורה של ארבע מאות שקל כסף? רש"י פרש: "בין שני אוהבים כמונו, מה היא חשובה לכלום, אלא הנח את המכר ואת מתך קבור". ומקשה הגן רווה: "למה לא פרש רש"י כפשוטי בין גדולי הערך ועשירים כמונו?" ומסביר, שדרך הנימוס וטבע האדם שהקטן יקדים שמו של הגדול ממנו לשמו. מאחר ובני חת ובתוכם עפרון כנו את אברהם "נשיא אלוקים" ועפרון קרא לאברהם "אדני", היה על עפרון להקדים את שם אברהם לשמו, ולאמר: בינך וביני, ולא ביני ובינך. אלא שבאותו רגע שדיבר עפרון לא נתן דעתו על גדלות אלא על אהבה, ובעניין זה ברור שעפרון [כמו כל אדם] יודע בנפשו כמה גדולה אהבתו לאברהם, אבל אהבת אברהם אליו הוא לא יודע, לפיכך הקדים את "ביני" ואח"כ אמר "בינך", כאילו אמר עפרון לאברהם: אתה אברהם בודאי אוהב אותי באותה מידה גדולה כשם שאני אוהב אותך. סדר המילים הכריח את רש"י לפרש כמו "בין שני אוהבים" ולא מצד גדלות או עושר.

ומכאן גם יובנו המשכם של דברי עפרון: "ואת מתך קבור". קשה היה לרש"י מה באה האות במלה "ואת" להוסיף [שפתי חכמים]. ומסביר ע"י השלמת משפט קישור: "הנח את המכר ואת מתך קבור". כי בין שני אוהבים כמונו אין צורך במכר. ולפי זה יובנו יפה דברי חז"ל שעפרון דיבר הרבה ואפילו מעט לא עשה. בעוד עפרון מציג את יחסיו עם אברהם כמו "בין שני אוהבים", עדיין הוא דורש תמורה כספית מלאה, ואף שבמעטה הצהרות האהבה הוא מצניע את גודל התמורה שהוא מבקש, בביצוע הוא דורש תמורה כספית מלא ומעולה, בכסף המתקבל בכל מקום.

**********

שבת שלום. יואב מיליס

 




שלח תגובה